שלום, האם אתם, בני המחזורים הראשונים, זוכרים את מישה אפלבוים, המורה לזמרה? היה בא לשיעורים עם מנדולינה ושר לנו וגן לימד אותנו בין השאר את שיר העגלון לו חיבר מילים עבריות. מישהו זוכר את המלים? לי זכור רק הפזמון... בתודה מראש בת-עמי

האם מישהו פגש לאחרונה את בני אידיסיס או דוד אליהו, חברים שלמדו איתי בכיתה ח'. האם למישהו יש את מס' הטלפון שלו?

לכל התלמידים והתלמידות שלמדו במשך הרבה שנים בבית הספר דוד רמז בקרית שלום, ברצוני ליידע אתכם על כך שבית הספר נסגר לפני שנתיים ומאז בית הספר שינה את שמו לבית הספר דיזנגוף בית ספר ממלכתי דתי עד כיתה ומכאן אני רוצה לאחל לכל התלמידים הרבים שלמדו בבית הספר חג עצמאות 60 שמח. דליה סיאני

בבית הספר החדש דיזנגוף ממלכתי דתי לומדים בו בנים ובנות מכיתה א' עד כיתה

ובכן, בית הספר רמז לא נסגר. בית הספר "רמז" אוחד עם בית הספר "גבעת השלום". שני בתי הספר פעלו שנה אחת במבנה של בית ספר "רמז", ולאחר מכן עברנו למבנה של בית הספר "גבעת השלום" לאחר ששופץ במשך שנה שלימה. השם החדש של בית הספר המאוחד הוא "נופים ע"ש דוד רמז". אני מורה בבית הספר "רמז" מאז ספט 1974. כאב לכל הצוות לעזוב את המבנה הישן, אך כך הוחלט בעיריה. לכל הבוגרים שלמדו, אל דאגה. בית הספר הוא כפי שהיה במשך כל השנים האלה מכיתה א ועד כיתה כולכם מוזמנים.

לכל בוגרי מחזור מתארגנת פגישה לרגל 50 שנה ל- סיום כתה ח אנא העבירו לכל מי שאתם בקשר וצלצלו לעדנה רוזנברג 0526855681

מעוניין לקיים פגישת מחזור לבוגרי מחזור 86 מה עושים ?

לכל החברות והחברים שלמדו ברמז ונולדו בין השנים 1949 1950 בפרוס השנה החדשה שנת התשס"ח, אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה ומאושרת, שנת בריאות והגשמת כל משאלות ליבכם בטוב. וכן מפגשים חברתיים עם כל החברים והחברות משנים אלו. דליה

בהודעתי הקודמת מיום 12.05.07 נפלה טעות והתאריך הנכון למפגש הקרוב ביקב בראשון לציון הוא 07.06.07 כלומר יום חמישי בשבוע. תודה ומקווה לראותכם. בבייייייייי

לכל החבר'ה שלום רב. היום נפגשנו כמה חבר'ה בשכונה לסיור נוסטלגיה והוחלט על תאריך 7.7.07. שזה יום חמישי על מפגש נוסף שיערך במועדון היקב בראשון לציון מי שרוצה להצטרף נא ליצור קשר עם בני יחידי או חנה לוי א' או ב' המקום כשר ורצוילהזמין מקומות מראש אפשר ורצוי גם בני זוג וגם חברים בנוסף נא להזדרז בייייי

מישהו יודע מה עם אהובה מור.

כן הכל בסדר. כשאדבר אתה אמסור לה.

אני מחפש לדעת כל אינפורמציה על המחנכת רבקה....לא זוכר את שם משפחתה אך מחפש אותה בנרות....כל עזרה תבורך...

רבקה ויסמן מחנכת אגדית הייתה גרה ברמת חן -זה מה שאני זוכר

אכן מחנכת אגדית ...כל פיסת אינפורמציה לאתר אותה נחוצה לי ...תודה...(-:

מי זוכר את המורה חיה מילמן ? יודע משהו עליה? זכורה לי כמורה עדינה, שברירית?

לכל החברים שלום רב אנו מקיימים פגישת מחזור ומקוים לראות את כולם. המפגש יערך בביתה של חנה לוי א' במושב תלמי מנשה משק 30 משפחת שלום, בתאריך 17 ליוני בשבת הקרובה בשעה חמש אחר הצהריים. אנו מחכים לכולם וגם לשומרי השבת אז כך שאני מבקש לבוא אפילו אם זה נראה כבר מאוחר חברים הושקע מאמץ רב לנושא ימים ולילות ממש כך אז אנא לא לזלזל ולבוא ממש כך. המושב נמצא בכניסה לבאר יעקב מכוון אסף הרופא נוסעים לכוון רמלה בצומת ניר צבי פונים ימינה לכוון באר יעקב ובצומת לאחר מאה מטר יש פניה שמאלה למושב תלמי מנשה.אז שיהיה לכולם מפגש מהנה.למי שקשה לבוא לבד אז אין בעיה אפשר לבוא עם בני הזוג, לא להתבייש אפשר לבוא עם בני הזוג. ב י ל י נ ע י ם ב י י י י י ב י י י

לא היה ולא יהיה מחנכת איכפתית,אוהבת,דואגת ומסורה כמו נעמי שעד היום הינני זוכרת אותה כמורה אהובה וכאמא שניה לכל הילדים. נעמי את אחת למליון ותודה לך הכול מחני לוזי(גולן).

מחפשת את בני כיתתי של המורה שרה שפיץ

אולי את מתכוונת למורה שרה פרינץ שהייתה הירש

מחפשת אותך נואשות, אנא צור עמי קשר

שלום אני לא מכירה אותך במקרנ נתקלתי בהודעה שלך אני מיבנה ואני יודעת שאושי גר ביבנה רח' השחף 7 08-9435391

למדתי בכיתה ח2 אצל המורה חווה התחלנו כיתה א' בשנת 1963. מי שזוכר מוזמן ליצור איתי קשר כדי שנוכל לארגן פגישה כיתתית למדתי עם שלומית פריצקר, חמדה מזרחי דורית ממון, יצחק לדרמן.

בערב ראש השנה מלאו למורה נהדרת זו 80 שנה היא ממשיכה להיות נהדרת ואיכפתית תענוג לדבר איתה בטלפון ןלהתענג מהעיברית הצחה הביטויים והפתגמים בטוחני כי כאשר איחלתי לה בריאות ואושר בשם כל מי שמכיר אותה בפורום לא טעיתי שנזכה להגיע אליה-כמוה

שלום חנן הרבה זמן לא ביקרתי באתר .רק היום ראיתי שנכנסת לאתר נכון שזה היה מזמן אך האם את התשובה שלך הפנית אלי או לשם השני שכתב עליך ?. אשמח אם תצור קשר

ציפי,מה התחנחנות והגעגוע לחנן???מורה שלא התעלה מעל לתת לנו משחקי כדור ואולי לעמוד על קורה פעם בשנה.

שלום אבי אנחנו מן הסתם לא מכירים ולכן אינני יודעת אילו חוויות היו לך מבית הספר לי היו חוויות רבות שברובן זכורות לי היטב במשך כ 3 שנים השתתפתי בחוג שנקרא"שירים ותנועה" בהדרכת חנן המורה להתעמלות אנחנו היינו אלה שהופענו בכל הטקסים ועצרות הזיכרון כמו גם במסיבות סוף שנה וכו. יתכן וכמורה להתעמלות הוא לא היה מזהיר אינני יכולה היום לשפוט זאת (למרות שבחוג התעמלות שבו השתתפתי -ולא הייתי מוצלחת במיוחד הוא הצליח לגרום לי להוציא מעצמי יותר ממה שחשבתי אך החוויות שזכורות לי מאותם טקסים והופעות חרוטות בי היטב וליוו אותי גם בהמשך כשהופעתי במקומות אחרים לא תמיד אנחנו זוכרים איך לימד אותנו מורה זה או אחר אבל אנחנו זוכרים מורים טובים טובים יותר או גרועים לדעתי הוא לא נכלל בקטגוריה האחרונה נכון הוא שאם אתה מציב רף גבוה למשל את המורה נעמי ברושי המופלאה רוב המורים יהיו תמיד מתחת לרף הזה אבל אם נוציא אותה מהתחרות -רוב המורים שלימדו אותי (אני לא יודעת מה לגביך...) היו מורים משתי הקטגוריות הראשונות ואם נשווה אותם למורים שהיום במערכת כמעט כולם יחשבו בעיני מורים מצויינים אגב אנחנו עשינו הרבה יותר ממשחקי כדור אנא פשפש בזכרונך

ציפי! למה לשיטתך צריך להיות בינוני ולא לשאוף לרף גבוה כגב' ברושי??? בעיקר היום שיש לך(אני מקווה)ראיה רחבה יותר ממרום שנותייך,על מערכת החינוך בכלל ובדרום תא המקופח לפחות בעבר בפרט. אגב,מורה לחינוך גופני אמור לתת הרבה יותר מטקסים והופעות פתטיות!

עוד מספר שעות יתחיל יום כיפור, ופתאום "באו עלי" זיכרונות. מי זוכר איך בקריית שלום היינו מתחרים של מי הלשון לבנה יותר, אות שהדובר צם באמת. אני לצערי לא יכולתי לצום יום תמים ,כפי שרציתי.אמא שלי תמיד שברה לי את הצום בצהריים. ילד רעב היה בעיניה פסגת הסבל..אפשר להבין...מדובר בשנות ה-50

רב לנו מ "לשון לבנה", שמנו פעמינו אל עבר "כביש הביטחון" האימתני. הכביש היה ריק ממכוניות ובטוב עלינו ליבנו פנינו לכיוון חולון אל כביש ת-א בואכה מקווה ישראל. גם כביש זה היה ריק ואנו השתרענו על האספלט השחור הלוהט שיכורי כוח ועוצמה מכיבושינו....

מחפשת את דוד אליהו ובני אידיסיס מחזור 1960. האם יש מישהו מכם אשר נפגש או יודע מס' טלפונים. אגב, מישהו פגש את אבנר תבורי????

דודי ובני חיים באושר בהודו כבר 7 שנים,מדריכי אושו ויוגה מוארים!! אבנר תבורי עובד בקוקה קולה בבני ברק \זמירה איפה את???

מאחלת שנה טובה לכל מחזור 1960. איפוא אתם????????

אני מצטער להודיע לכולם שהמורה חיה נפטרה

לאיזה חיה הכוונה??

can someone remember the great teacher

יפית שלום, אבי בן נון גר בפתח תקוה היום הוא בפנסיה. יעקב רפאל

שלום יעקב אני שמחה לדעת שיש אנשים על הפורם מהמחזור שלנו תודה על האנפורמציה. הייתי רוצה לעשות מפגש כתתי בין התאריכים יולי 20 אוגוסט 12 הזמו בו אהיה בארץ.אמי גרה בחולון. מה דעתך? כתוב לי על עצמך ץ האם אתה יודע על אילו בוגרים מהשכבה שלנו? Yaffit X2@aol.com: כתוב לי לאי-מייל תודה ולהתראות

הצטערתי לשמוע על מותה של ניצה עקנין, לדאבוני נודע לי באיחור...... ניצה למדה עם אחותי נאוה. והוריה היו שכנים של הורי. למאיר עקנין תנחומי. שתהיה לכולנו שנה טובה.

סליחה אך באילו שנים ניצה ז"ל לימדה. אני סיימתי ב-1981 ולא זכור לי שם כזה. האם היא היתה מחנכת או מורה מקצועית ? ענת

בצער רב אני מודיע על פטירתה של ניצה עקנין בתאריך 20-8-04 יושבים שבעה בבית יוסי קינן 0505413513

לכל מי שמעוניין ביום ראשון הקרוב 25/04/04 ד' אייר בשעה 16.00 יערך טכס אזכרה 30 לפטירתו של המחנך הדגול צבי ליסקר ז"ל. נפגשים בשער הגאולה בבית העלמין ירקון. כל מוקירי זכרו מוזמנים יהיו זכרו ברוך.

המחנך צבי ליסקר הלך לעולמו השבוע, יהי זכרו ברוך

צשפחת ליסקר יושבת שבעה בביתו של המנוח ברחוב ז'בוטינסקי 25 חולון דירה 6 טלפון 03-5047170 מצווה גדולה היא ניחום אבלים צבי ליסקר ז"ל. יהי זכרו ברוך

לצפורה רבי שלום, טוב שיש אנשים שעדיין איכפת להם מהמורים שלהם לשעבר, טוב שידעת אותנו, אני גרה בחולון כמעט 20 שנה ולא ידעתי שהמחנך צבי ליסקר גר בחולון, הוא היה מורה טוב, האם הוא היה חולה? זה טבע העולם, מה לעשות שיהיה זכרו ברוך. דליה

לדליה החביבה שלום! חן חן לך על תשובתך. צבי ז"ל היה גם המורה שלי, את בנו יהושע ליסקר אני מכירה, הוא עובד בהנהלת הסתדרות המורים,אני רק פקידה שם. שמו שם מודעת אבל ולכן אני יודעת,על מותו כן הוא היה חולה, כדרך כל חולה בן 82 הוא הלך לעולמו. גם על מותו של צבי ירדני לפני יותר משנה ידעתי על פי מודעת האבל שתלו אצלנו בעבודה. ןפרסמתי בפורום, חשוב מאד לדעתי שנדע לכבד את מי שנטעו בנו חינוך ולימודים בתקופה הכי חשובה בחיינו כתלמידים. צבי ליסקר היה סגנו של צבי ירדני וכעת שניהם ז"ל. יהיה זכרם ברוך. כל טוב לך ואני מקווה שאכתוב רק דברים טובים ולא אחרת.

I do have memories of our teachers. They were our leaders, for evevrything. Let them rest in peace

מחמיר דקדקן ואינטנסיבי. למדתי אצלו אנגלית וחוקי הדקדוק שלימדני חדרו עד מעמקי תת הכרתי. מאז לא עשיתי אף שגיאה אחת באנגלית. משהו יודע קורותיו ומוצאותיו ?

אני מעוניין להשיג את תמונת המחזור של 1986 עם המנהל חיים אבימור, והמחנכים, רחל אדלר ואריה גונן...איפה אפשר להשיג??

יש לי תמונת מחזור של סיום בית הספר מהשנה 1994 כשאריה גרינברגר היה מנהל בית הספר ואריה גונן היה הסגן שלו עם המורות אהובה מור ורחל אדלר ומירי המורה לטבע וחווה המורה למלאכה ואפילו הרצל המורה לחקלאות וגם מי שזוכר את המורה מאיר דהן לא זוכרת בדיוק מה היה תפקידו בכוח

היי אהובית, זה לא כל-כך עוזר, אני צריך את תמונת המחזור של 1986 תודה בכל-אופן...

יש לי את התמונה, זה המחזור שלי. שלח לי כתובת מייל ואני אסרוק ואשלח לך אותה.

מי יודע מה עלה בגורלה של "מורה" אניס זו שחינכה בצעקות ומשיכת שערות והוציאה את כל התיסכולים שלה עלינו.

Yes I do remember her. I do n't know abour her. Do you know about Avi Bin Nun

בדיקה

מי זוכר איך חגגו את חג העשור בקרית שלום? ומי זוכר את המצעד, ותערוכת העשור ותערוכת כיבוש השממה?

מינה שלום את מוזמנת לספר לנו איך היה, ואנחנו נשמח!

בשירה של נעמי שמר "שיר לחג עשור". הדודאים שרים את זה.

יריב יקירי, לא לכינרת המזמרת כיוונתי שאלתי. רציתי להזכר בבמות הבידור סעדיה דמארי נדמה לי הופיע שם, וכשרונות צעירים. ובהכנות למצעד. היו כאלה שנסעו כבר בלילה וישנו על המדרכות לתפוס מקום. ובתערוכת העשור שהתקיימה בבנייני האומה, ותערוכת כיבוש השממה שאיני זוכרת וגם לא מצאתי בכתובים, מתי התקיימה. עולה משהו?

כשנחוג חג העשור בישראל הייתי רך בשנים ולפיכך אינני יכול לתת תיאור אוטנטי של ארועי החג כפי שהתרחשו אז. לימים למדתי על חשיבותו של החג על פי בול שהונפק לכבוד חג העשור: בול המנורה. הבול הגדול שעליו ציור מנורת שבעת הקנים היווה משאת נפש לכל ילד אספן בולים בישראל. בול המנורה עם שובל הופיע בחלומותינו הוורודים ביותר. ארוע נוסף שזכור לי מאותו יום הסטורי היה החמסין ששרר בחוץ. הרוח (רוח קדים) יללה בחוץ כעדת שדים ואז נשמעה נקישה בדלת (בררר...). היו אלה בנות כיתה ח הענקיות שבאו לאסוף תרומות. התורם המאושר היה רשאי לענוד בדש ביגדו סמל כחול עם הסיפרה 10 לולא השתוללה הרוח בחוץ, לבטח הייתי רץ להראות לחברי את הסמל שקיבלתי. ושאר דברי החג הלוא רשומים הם בשירה של נעמי שמר: שיר לחג עשור.

מי שמה אל המנהל חיים סיבול

מוט עגול באורך של 10-15 ס"מ מחודד בשתי קצותיו, אלה שטוחה באורך חצי מטר, עיגול באמצע הכביש שנסלל אז בשנות 50 עבור שחקני דוּדֶס יותר מאשר עבור מכוניות כי מנינם של הראשונים רב היה בהרבה מאלה של המעשנות... 2 קבוצות ושחקן המגן באלתו על העיגול מפני זה שמידה את הדוּדֶס. משחק ישראלי אוטנטי זה התפתח לימים למשחק ההֲקֳפוֹת ואז באו האמריקאים ייבאו למשחק את המשחק לארצם וכינהו בשם "בייסבול". היום בכדי לראות משחק דוּדֶס ראוי לשמו צריך לטוס לאמריקה. פעם, כשהיינו קטנים די היה לרדת שתי קומות לשכונה...

רציתי לכתוב בהודעה המקורית אך זה השתבש...

לחברים שלום רב, אני זוכרת את המורה הוא היה חתיך כזה עם עיניים כחולות ושיער עם בלורית בלונדיני, הוא באמת דמה לשחקן קולנוע. האם ידוע מה איתו? הוא בטח בסביבות גיל 60 שנה.

מי זוכר את יהושע דקל המורה להתעמלות?

מעכשיו אתם יכולים להנות מהשרות של חברת הום וידאו-עד הבית הכנסו עכשיו לאתר WWW.HOMEVIDEO.CO.IL צפייה מהנה

אני לא מוצא בני המחזור שלי :חנן ,נאוה,בני ,ארז מזרחי,חיים שצפקובסקי,ג'ני,יעקב קדוש,ציפי?

של ג'ני על כל השאר לא ממש יודעת... רונית בליסקו

ראס טמבלין (אצבעוני, סיפור הפרברים). גם השחקו דלעיל היה ספורטאי לא רע בכלל (למעשה, אקרובט) ותמיד תהיתי אם השניים חד המה.

שלום לכולם מה דעתכם לרשום באיזה כיתה כמו ח3 או ח2 או ח1 כדי שנוכל לזהות אם אתם מהכיתה המקבילה או מהכיתה שלנו הרי לא כולם זוכרים.

הייתה גרה ברח' בן-יהודה בת"א נסי 144 רפי

רפי זוכר את רחוב בן יהודה 144 פוגרום סבי וכל הכיתה

היי נאווה, זוכר איך אפשר לא? מה שלומך ומה איתך סבי? איפה נעלמת? צור קשר 064299022 פגשתי את זמירה לפני שבועיים, היא נראית מצויין ביי ברקני

עדיין קיים ? הספריה בו עודנה פועלת ? מענין אם נותרו עוד עותקים להחלפה של: "פרש בלי ראש", "קופיקו", ספרי ז'ול ורן, בשעתו היה קשה להשיגם....

האם בית אבשלום הוא המקום שבקרבתו נערכו עצרות חג העצמאות ? האם זה המקום משם יצאו המשאיות לים (לסלע או לרווירה)?

שום אוטובוס ממוזג ומרופד מדגם מרצדס לא יוכל להסב הרגשת אושר ושמחה כאותה משאית מקפצת הנושאת אותנו לשפת הים... בשטח הפתוח מול בית אבשלום נערכו עצרות יום עצמאות אך חשובות מהן: עצרות הבחירות זכורים לי גדולי האומה (אני זוכר את אלמוגי) עומדים ומטיפים שם "ציונות". תפקידו החשוב ביותר של בית אבשלום היה הספריה לילדים. באמצעות בית אבשלום למדנו על "חסמבה" כיצד היא מושיעה את האומה, ב "ספורטאים הצעירים" של אבנר כרמלי כיצד הם מנצחים בכדורגל ומביאים כבוד לעם ישראל, במעלליה של "שביעיה הסודית" של אבנר כרמלי "חמישיה הסודית" של אניד בלייטון. פעמיים בשבוע הגענו לשם צמאים ורעבים לדעת את קורותיהם של הנ"ל... שום פוליטיקאי, שום עצרת, לא היה בהם לעמם את אותו עולם צבעוני ומרהיב עין שהעניק לילדים "בית אבשלום" עם הספריה שלו וסרטי "חוזליטו", "השמן והרזה", צארלי צפלין", אלה בשחור לבן עם התרגום בצד המסך, לארכו, שעל המסריט היה להזיזו ידנית בהתאם למתרחש בסרט. מה פלא שכולנו דוברים היום אנגלית וצרפתית רהוטות....

יריב יקירי, כנראה שכחת את הצפיפות והדוחק האושר היה מנת חלקם של מי שתורם הגיעו והיו ראשונים לשעוט על רצפת הפח של המשאית, לתפוס את הפינה ליד הקבינה של הנהג. אחר כך התנהלה שם מלחמת עולם כשאלה שעל סולם הברזלים דורשים בקולי קולות ונפנופי ידיים מהיושבים להידחק עוד קצת, כי "יש עוד המון מקום". לנו היה גם גלגל ים שחור ענקי (מה שהיום קוראים אבוב) ולהיכנס אתו ולשאת לאחר מכן את הדחיפות שספג...זה היה חצי התאבדות. אבל במצב שבו לא ידענו לשחות, והים נחשב תמיד אכזרי ומסוכן, זה היה נחוץ. הרבה אוויר לא היה שם במשאית, אבל את הכל שכחנו כשנגלתה לראשונה פיסת הים. אז היו הכל פורצים בשאגה "הנה הים והנה הים...". באשר לספרייה, אני זוכרת גם את "אילן גדל בברוקלין" ואת "יוסהלה". איזה ספר עצוב זה היה. בכלל סיפורים שנגעו בגולה הכמירו תמיד את ליבי. אגב, האם אתה זוכר אנשים שבאו "משם"? את פוליצאי למשל? ובאשר לעצרות העם -זכורה לי יפה העצרת עם משה דיין אחרי מבצע קדש. איך סיפר שם על ההליקופטרים שהנמיכו טוס וקרעו בפלופלורים את החוטים של הטלפון והחשמל. אוח ...היינו כל כך גיבורים. וא-פרופו פלופלורים- האם בנית טיארות והעפת "קיפקות?"?

תרתי משמע: מלסבול חוסר אויר ומקום כפי שתארת. מדובר על גיל בין 5-10 ונראה לי שאת כותבת אודות גיל מאוחר יותר. או שאני רומנטיקן חסר תקנה שרואה רק את היפה בעבר... מאותו גיל זכורים לי ספרי "קופיקו" "צ'יפופו", "אלדין" הקוסם (תמר בורשטיין), "הבלשים הצעירים" "חסמבה" כאמור לעיל. זכור לי גם "נער הכרך" שקראנו אז בשקיקה אך "אילן גדל בברוקלין" (האפשר שזה של אותו סופר שכתב את נער הכרך? יהודי במוצאו) "יוסהלה" אינם זכורים לי. כאמור, קטונתי... לא כל כך הבנתי את כוונתך בנוגע ל "אנשים שבאו משם". שאלת בנוגע ל "קיפקות" "טיארות" ותשובתי היא: כןןןןןןןןןן מה את יודעת, הייתי בונה עפיפונים מדגם "כוכב" ואח"כ דורש מאימי 15 גרוש לקניית חוט מיוחד. 15 גרוש הספיקו להרצת והמראת העפיפון. מישהו, חבר או האח הקטן היה אוחז בעפיפון ובעל הישות המעופפת היה מתרחק כדי 30 מטר (אורך חבילת חוט אחד) מסמן או צועק לאוחז בטיארה לעזוב ומתחיל לרוץ. הרוח הנגדית שנשבה במשטח ראש העפיפון (טיארה כידוע מורכבת מ "ראש", "מאזן ראש", "מאזן זנב", "זנב" ובסופו של זנב הקשקשים המפואר שעליו גאוותה של הטיארה, סתם סמרטוט... להעניק לטיארה כובד..) ולפי אותו עיקרון הפועל על המטוס, כוח העילוי גרם להמראתה של הטיארה. זה כל שאפשר היה לעשות בחבילת חוטים אחת. ועל יקל הדבר בעינייך כי שלב ההמראה, בדומה למטוס, היה השלב המסוכן ביותר. כמה טיארות הסתבכו בעת ההמראה בחוטי החשמל? בילדותי חוטי חשמל היו כבלים עליהם עמדו ציפרים ויונים וביניהם שילדות עפיפונים שכשלו בהמראתם.... בחלוף שבוע הייתי בא בדרישה לאימי לעוד 15 אגורות. הייתי קונה חבילת חוטים נוספת ומחבר אותה לחוט הקיים בקשר מיוחד שאינו נלמד בצופים. או אז היתה הטייארה מרחפת מעל לבתי הקומות ומתגלית במלוא הדרה לעיני השכנים. חבילה נוספת איפשרה שיגור הטייארה עמוק עמוק אל השחקים ועוד חבילה העמידה בסכנה את עצם קיומה של הטיארה. הטיארה הרחוקה היתה "מושכת" בחוזקה ולא אחת, ילד, שלא עמד בו כוחו, היה מרפה מאחיזתו או שהחוט היה נקרע והיא היתה "בורחת". ילדים, עיניהם נשואות לשמיים, רצים באמוק אחר הבלתי ידוע, היו חזון נפרץ בילדותי. כמה פעמים מצאתי עצמי תקוע בלב ליבו של שדה קוצים מבלי דעת איך הגעתי עד הלום וכיצד אצא.. כאלה ששפר עליהם מזלם יכלו לקנות חוט חזק במיוחד ("שפגט") הם היו עומדיםו מצהריים עד ערב, אוחזים בחוט ומביטים ברקיע ובעפיפון שלהם שמרחוק נראה אך מעט גדול מנקודה קטנה בשמים. היו שהגדילו לעשות והיו שולחים מכתבים לטיארה שלהם כן, כפי שאת שומעת! היו נוטלים פיסת נייר, רושמים הוראות סודיות או סתם מילות אהבה לטיארה, מחוררים חור באמצע הניר, משחילים את החוט מבעד לנייר, וזה האחרון היה משוגר אל על, מכתב לעפיפון האהוב והמרוחק... אחח.. היה כל כך מענין אז... היום ילדים מבלים את כל עיתותיהם מול המחשב, הטלויזיה, המערכת או הוידיאו. כל כך משעמם...

האם אתה זוכר בשכונה אנשים שהיתה להם התנהגות קצת שונה? את פולצאי לדוגמא? הוא היה בעל עגלה וסוס ונהג לעבור ברחובות ולקבץ סמרטוטים. כילדים למדנו שיש מילה, את משמעותה לא הבנו, שמרגיזה אותו מאוד. וכך היינו צועקים לו "פוליצאי!" ומתחבאים. יום אחד אבי, מר שליטא הנכבד" תפס אותנו בשעת מעשה. הוא רמז לנו באצבעו להתקרב ואמר בקולו השקט "האיש הזה בא מן התופת". והיה לנו גם מחנך, שרוני, שהיה בשואה. הוא נהג לספר איך קפץ מן הרכבת וכך הציל את עצמו, קשה להגיד שעל הכתה זה עשה רושם רב, אולי בגלל בעיות המשמעת שהיו לו וכשנזף בנו נהג להזכיר את הסיפורים משם. והיו עוד שכנים ומכרים של הורי. הם דיברו ביניהם יידיש כדי שלא נבין. רק עם משפט אייכמן, נפתחו הסכרים והתחילו לדבר.

נראה לי שאני קצת יותר צעירה...(נולדתי ב 68), אך גם עבורי בית אשלום היה "המקום". היייתי מגיעה אליו פעמיים ביום. כשהוא נפתח ב 16:00 לוקחת ספר, קוראת כל הדרך לעץ השסק של סבתא מטפסת וממשיכה לקרוא על העץ, ובשעה 19:30 חוזרת להחליף שוב את הספר שסיימתי. שיהיה מה לקרוא לפני השינה. אח"כ כבר עברתי לספריה בתחנה המרכזית שאיפשרה לי לקחת 6 ספרים בבת אחת וחסכתי את ההליכה הסיזיפית הזו מדי יום לספריה...

האם מישהו יודע /שמע על המורה האגדית ששמה הולך לפניה נעומי ברוש?

מה אתה רוצה בדיוק לדעת על נעמי ברושי. היא תשמח מאוד.

המנהל לשעבר צבי ירדני נפטר, יהי זכרו ברוך ההלוויה מחר בשעה 2 בבית העלמין בחולון. מוקירי זכרו מוזמנים להעלות זכרונות באתר.

דמותו החמה והאוהדת היא חלק מתמונת ילדותי. צר לי לשמוע על הסתלקותו של אדם יקר זה. זכרו חקוק בלבבות רבים בכבוד וגעגועים !

מתי הוא נפטר?!?!

המנהל לשעבר צבי ירדני ז"ל נפטר ב25 לינואר שנה זו. עד יומו האחרון אהב את האנשים שסבבו אותו והם אהבו אותו. יהי זכרו ברוך.

המורה של אסתר שחמורוב היה יהושע (שוקי) דקל

לחברים שלום רב, עברו חלפו שלושים שנה, וכמובן כל אחד השתנה מאז ועד היום, מה דעתכם להפגש אחרי כל כך הרבה שנים, כל אחד עם הזכרונות והצחוקים, טיולים, מורים וספר הזכרונות??? כבר גדלנו מספיק אז אולי נפגש? להתראות דליה

יש למישהו תמונת מחזור של 1962 ויכול לשים באלבום של הפורום?

לכל מי שמעוניין ליצור קשר עם המורה רינה קרן : טלפון 03-5042237 המורה רינה תשמח לשמוע מכלכם.

אשמח לקבל מידע לגבי מורות אלו.

האם מישהו זוכר את האחות רחל ?שמנה חייכנית משקפיים ענקיות ומעשנת כבדה? בערך בשנת 73 74 החליפה אותה האחות מרתה ...

מי זוכר את חנן -המורה להתעמלות הג'ינגי.?

המורה חנן היה בין המורים היותר טובים בבית הספר. נתן את נשמתו לטובת בית הספר, הקים נבחרת אדירה שאני הייתי חברה בה. חברמן אמיתי, מורה גזעי--- בקיצור - מעניין מה קורה איתו היום?

אני זוכרת!!! יש לי אפילו מזכרת ממנו בספר הזכרונות. אחלה מורה.

איזה מזל היה לי היום, אחרי הרבה שנים זכיתי לדבר איתך (לא היה בתוכנית) ומאד התרגשתי. תתפלאי ישנם מעט ילדים שאני זוכר(את הטובים) ובמיוחד את אלה שאהבתי לעבוד איתם/ן. יהיה מעניין לפגוש ולהעלות רשמים מהעבר. כיום אני נפגש עם מספר מורות מרמז. מתרגש חנן

האם היית המורה להתעמלות של אסתר שחמורוב ?

חנן שלום, האם היית מורה להתעמלות של מחזור 1960?

קציצות ולחם מהמסעדה- לצפורה. הי ציפורה, למשל מה אני זוכרת, היתה מסעדה בבית הספר ואנחנו עבדנו שם בתורנות, בתמורה קיבלנו מרק שעועית בצלחת פלסטיק. לא תמיד. היתה שם עובדת אחת גדולת מימדים שלא תמיד כיבדה. הריחות הללו שבאו בשעת הצהריים שגעו אותי. לעיתים מאוד רחוקות היו מכבדים את התורנים בקציצות, לכן היינו "נאלצים" לגנוב. מה כן נתנו-שתי פרוסות לחם איתן היו התורנים מתחלקים אחר כך בחוץ עם ידידיהם. אני לא זוכרת עבור מי היתה המסעדה, אני רק זוכרת שאהבתי לעשות שם תורנות, בגלל המרק שעועית ובגלל הקציצות הקטנות (שהיו כנראה על טהרת הלחם) ואת משמרת ב' את זוכרת?

קציצות דגים -למינה, מינה יקירתי אלו היו קציצות דגים מלאות לחם אבל לילדים מורעבים זה היה כמו קווייאר לעניים, כן אני זוכרת את מרק השעועית נדמה שחילקו את המרק רק ביום שישי. עד כמה שזכרוני לא מטעה האוכל היה שייך למחלקת המזון ששייך לעירית תל אביב מין אגף גסטרונומי שחילק אוכל לכל בתי הספר באזורנו אני זוכרת את הלחם של אז הוא היה מאד טעים יותר מהלחם של היום מה את זוכרת עוד?

מינה שלום את זוכרת את המורה לחקלאות ואת הערוגות שהיינו מכינים לזריעה ואחרי זה אני קונים את החסות הטעימות הי מה כיף. מה את זוכרת עוד?

צפורה שלומות חה חה חה, אגודת הבריאות . ודאי שהייתי. היה לנו לוח קרטון עם שמות הילדים ובטורים היינו צריכים למלא דוח על מצב הציפורניים, אם יש מטפחת ו...איך שכחת אם יש מפית. איזה נחמד זה היה לעבור מספסל לספסל ולציין "וי" ליד הפרטים הנ"ל. ואת בדיקת הכינים את זוכרת? איזה נעים זה היה עם מקלות הזכוכית ... רק מה, כמה לא נעים היה כשגילו משהו... בפעם הראשונה כשבתי "חטפה" כינים, הייתי בשוק. זכרתי שזאת השפלה איומה. לא כן בזמנינו. בכל זאת לקח לי זמן להתאושש. עם הבן הצעיר שלי כבר הייתי מחוסנת.

לצפורה שלומות וגם ליריב- איזה תאור מדוייק של אולם הקולנוע בבית ספר הכללי.(ואת המלחמות מעבר לגדר אתה זוכר?) בבית ספר רמז הקימו מן גדר גבוה ה של סורגים לבנים להבדיל אותנו מ...ממה בעצם? הילדים שהלכו ללמוד בבית ספר ה"קלקלי", היו האוייב שבו נורו חיצי לעג מן הצד השני , בית ספר רמז. למה בעצם לעגנו להם? ולך צפורה- האם את יודעת משהו על המורה שרה גפמן שלימדה אותנו בכתה אלף? היא היתה האישה הכי יפה בעיני? ועל מי עוד שמעתם? בברכה מינה

למינה שלום לא אנני זוכרת את המורה גפמן שרה אבל אני זוכרת את המורה ורדה חוברה שהייתה המורה למלאכה את זוכרת אותה? היא תמיד סרגה כל מיני סוודרים בזמן שהייתה נותנת לנו מטלות לגמור. בקשר לסרטים שהיינו רואים בבית הספר הקלקלי אני זכרת את הסרטים היפים שקודם נתנו לתלמידים שלהם את המקומות הטובים ולנו נתנו לשבת על הרצפה אבל מה, היה כיף לאותת תקופה מה כבר עברו 40 שנה? בי, ציפי

זכורה לי כאישה (בחורה?) עדינה שאזנה כרויה לרחשי לי תלמידיה הזאטוטים. היא זכורה לי בחדות רבה יותר "בזכות" המורה שלימדה אותי אחריה: "מאשה קפלינסקי" אודותיה, לצערי אין באמתחתי הרבה מילים טובות.

נכון. נאשה קפלינסקי היתה רגזנית מאוד. כילדה היא הקסימה אותי דווקא בעת שהתרגזה. הפנים האדומות שלה יחד עם השפתיים הצבועות נראו לי אז שיא היופי. היה לי נדמה ששרה גפמן לימדה תמיד רק כתות אלף. הגם אתם עדיין למדתם במשמרת ב'? בברכה מינה

ציפורה שלומות. המורה חוברה, ודאי שאני זוכרת . עם אצבעותיה הארוכות ופניה המאורכים. נדמה לי שתפרנו אצלה סינורים. ואולי גם מתנות ליום האם כמו קופסה קטנה עשוייה מצמות של חוטי צמר שמסובבים ותופרים עד שמתקבלת צלוחית קטנה. אה כן, ופומפונים. כדורי צמר קטנים שיוצרים משני עגולי קרטון שחור באמצעיתם. לבעלי הסבלנות יצאו כדורים חמודים, ואחרים שנלאו מלסובב את חוט הצמר קבלו חבילה קטנה של חוטי צמר עלובים וקצוצים. הפומפונים, כמה מצחיק, נועדו לקשט כל מה שאפשר היה לקשט בדירות הקקטנטות והחשוכות שלנו. ובמיוחד את קופסת התכשיטים הנ"ל. רק שתכשיטים לא היו. בכל זאת אימי תמיד קבלה את המתנות הללו כאילו זה היה הדבר הכי נחוץ. בברכה מינה

לא הקסימה אותנו כלל וכלל אך עליך לזכור שהיינו בנים, בכיתה ד, ה, ו ועל צווארה היתה תמיד שרשרת ארוכה שהיתה תדירות נתפסת לה ב... טוב, לא יפה להעלות את זה בדיון פומבי, אבל היינו בנים ולא יכולנו להתעלם מכך.. משרה גיפמן יש לי זכרונות נעימים יותר וסקסיים פחות...

למינה שלומות אני גם זוכרת ממנה את הרוגז והחימה היא הייתה המורה שעבדה יחד עם החות אביטל נאור וכל ישיבת צוות יחד מאשה היה שם מאומה שאנחנו בתור ילדים קטנים לא הבנו למה ומה כל הרעש שהיא עושה, כנראה שלא הייתה מרוצה וכל דבר קטן שלא יסתדר לפי רצונה גרם לה לכעוס האם גם את היית באגודת הבריאות ובדקת צפורניים ומטפחות? שבת שלום, ציפי

למינה שוב שלומות אני נזכרת ומחייכת מהדברים שאת כותבת אני גם זוכרת את הגרביים שהיא אילצה אותנו לסרוג. מעניין מי סורגת היום גרביים? שיעורי המלאכה היו מאד מרתקים אני אוהבת את היצירה ועד היום אני אוהבת לעסוק בתפירה ובסריגה. זה נחמד מאד. שבת שלום ציפי

ליריב שלום נראה שאנחנו זוכרים אותה יותר ממורים אחרים בגלל שהייתה מחוברת לכעסים יותר ממורים אחרים אני מקווה שהילדים שלה לא קוראים את מה שאנו כותבים ממש לא נעים כנראה רק בתקיפות אפשר לנהל משהו...

את ההערות שנהגה לכתוב לתלמידיה ביומן וחייבה אותם להחתים את ההורים. ההערות היו תוקפניות והציגו את התלמיד בפני הוריו כעבריין. על כל שטות נהגה לרשום לתלמידיה הערה ביומן וחייבה אותם להחתים את ההורים. אני נשאתי בילקוטי בממוצע 3 הערות בשבוע מהן ניתן היה ללמוד שאני עבריין מועד ובמקום ללמוד אני עוסק בפשיעה ! בסופו של דבר הגעתי למסקנה שצריך להפסיק להחתים את הורי על התועיבה הזו והתחלתי לזייף את חתימתם ע"ג היומן !!! זה הדבר היחידי שהמורה מאשה היטיבה ללמד: לזייף חתימות ! היא התיחסה אל תלמידיה כאל עבריינים ואלמלא החלפתי כיתה מבעוד מועד, עוג הייתי הופך לעבריין בזכותה !

הי מאשה היתה רגזנית סדרתית אשר נהגה להפליק סטירות ללא הכרהץ אם אינני טועה מינה חביבתי(עיניים כחולות-ירוקות אביך לימד ברמז והיה גם סגן מנהלת בשלב מסויים עברת דירה לחולוןץץץ

אכן מאשה ידעה להפליק אבל רק לנבחרים (אני לא זכיתי באור מן ההפקר) עיני אכן ירוקות ואביו ז"ל היה סגן מנהל בית הספר ואכן כן עברנו לחולון. שלחתי לך גם תשובה לדבריך ולתמונה. המון תודה.

יריב שלום קראתי את סיפורך על המורה מאשה קפלינסקי מאחר והיא היתה גם מורה שלי ספר לי על עצמך. בן כמה אתה ובאיזה שנים למדת בבית ספר רמז שמי הקודם אלי הרץ ואני זוכר בכיתה שלי את- יורם הופמן עדינה אז ליברמן חזור אלי אם יש בסיפור הזה קשר לכיתה בה למדתי אז תודה

שלום אלי. הכרנו בשם הזה.שמי נחמה הורביץ והיינו באותה הכיתה.. אני כיום מתגוררת בקנדה,מזה יובלות.

ציפורה, שלומות ודאי ודאי. אביטל נאור העבירה קורס עזרה ראשונה. הסיפורים שלה היו מרתקים. אני זוכרת את הנציגים מצטופפים בחדר האחות. לצערי לא יכולתי להשתתף בתמרון שהיה אמור להתקיים באמצע כתה ז'. שמחתי נקטעה כי עברנו דירה. מתי עזבת את קרית שלום? האם בית ספר רמז עוד קיים? ובית ספר הגבעה שקראנו לו קלקלי? (בית ספר כללי) שם הציגו סרטים (טרזן וקופיקו, נדמה לי) בברכה מינה

למינה שלום וברכה אני שמחה שאת זוכרת אותה היא עבדה שנים רבות כאחות ראשית בבית החולים איכילוב אני חושבת שהיא פרשה לפנסיה אחרי שנות עבודה פוריות היא באמת הייתה אחות מיוחדת. בית הספר רמז קיים לפני כמה שנים הלכתי לבקר את הורי ונכנסתי לתחום בית הספר ביקרתי בחדר המזכירות וההנהלה שם שמחו לראות שיש בוגרת שמבקרת אחרי יותר מכמה עשורים של פרידה מלימודים. התרגשתי מאד . שאלתי על מורים שלימדו אותי והיה נחמד מאד. בית הספר הכללי לא קיים יותר כי אין מספיק תלמידים האכלוסיה שם מזדקנת. אני זוכרת את הסרטים שהציגו שם זה היה הבידור העיקרי לתלמידי הסביבה בברכה, ציפי

האטום והדחוס. היתה הצגה ראשונה מיד עם תום הלימודים (כרטיס בצבע צהוב) והצגה שניה ל "מיוחסים" אחה"צ (לא זכור לי צבע הכרטיס). אני זוכר שלהצגה שניה היינו נדחסים לפני שההצגה הראשונה הסתיימה ושומעים בערגה את יללות האינדיאנים במערבונים שהוצגו בדרך כלל, בבעד לדלת הנעולה. בתום ההצגה הראשונה היתה הדלת נפערת לרווחה והמון ילדים אדומי לחיים ומיוזעים נפלטו מהצריף האטום הדחוס המיוזע והמסריח. מי שם לב לדוחק, מי שם לב לחום והמחסור בחמצן ולריחות הרעים. פרצנו כולנו לתפוס מקום טוב על הספסלים הארוכים והלא נוחים כדי להרוות את צמאוננו האדיר לקאובויים ואינדיאנים. ממול , חדר האוכל שריח ארוחת הצהריים שלו התערבב בריחות הזיעה והגוף של "בית הקולנוע" שלנו סיים לאסוף את אחרוני הצלחות של אוכלי "משמרת ב". לך תספר זאת לילדים שלך שמכשיר הוידיאו ישן בעיניהם והם מורידים מהאינטרנט סרטי קולנוע שטרם הגיעו לבתי הקולנוע ב ת-א... מדע בדיוני:ההווה, העבר ? אני מתחיל להתבלבל !

למינה איתן (שליטא) שלום רב אני למדתי אצל רינה קרן אני פוגשת את המנהל שלנו צבי ירדני פעם בחודש בהסתדרות המורים והוא אמר לי שהוא בקשר איתה אחת לחצי שנה בערך. אנני יודעת אם את זוכרת אותי לתזכורת יש לי אח תאום בשם יוסי ואני חושבת שאני זוכרת אותך האם למדת עם מימי אקוני בח' 2 או בכיתה אחרת ספרי לי קצת על עצמך בתקופת בית הספר בברכה ציפי אהרון (רבי)

שלום רב לך ציפורה, שמחתי לתגובתך. אני לא סיימתי את ביה"ס רמז בקריית שלום. באמצע כתה ז' עברנו לחולון ושם סיימתי. אבי , יעקב שליטא, היה סגן מנהל ביה"ס רמז , הוא נפטר לפני 19 שנה. מביה"ס אני זוכרת מאוד לטובה את המורה רינה קרן נשר, בעיקר בגלל חוש ההומור שלה, וגם את שרוני שסיפר על השואה. זכור לטובה גם החוג לבלט של המורה לילי וההופעות שלנו בחגי ביה"ס על הבמה הפתוחה. ואחרונה חביבה האחות ממשפחת ברטונוב המפורסמת. אני מבוגרת ממך בשנה כך שאינני בטוחה למרי בזכרוני. ומה את זוכרת מביה"ס רמז?

למינה שלום שמחתי לתגובתך. כן אני זוכרת את האחות לבית ברטונוב היא הייתה דוהרת על הווספה שלה וכולם היו מתפעלים. אני נולדתי בשנה 1947 אבל נשארתי כיתה בכיתה ה' עוד שנה. גם אני זוכרת את המורה רינה כבר 30 שנה לא ראיתי אותה את זוכרת את האחות נאור אביטל ? היא היתה יופי של אחות נהנתי מאד מהסוציליות שלה היא הבינה את הילדים ואפילו חרגה מתפקידה כדי לעזור לילדים בבית הספר. אשמח לשמוע ממך עוד בברכה ציפי

מאוד הייתי רוצה לעשות זאת !

לצביה שלום אפשר לפגוש את צבי ירדני בהסתדרות המורים פעם בחודש ביום רביעי אני אברר את היום המדויק ואכתוב לך. בברכה ציפי

פגשתי את המורה רינה כהן לפני כעשרה חודשים במסיבת הפתעה שערכו לחברה מהמחזור שלנו. היא נראית מצויין, כאילו שהשנים לא נגעו בה. חוש ההומור המפורסם שלה עובד מצויין והיא זכרה כמעט את כולנו. זה היה מרגש מאד. פנינה מנור

וגם כתובת אם אפשר.

לצביה שלום אפשר להתקשר לאגף הגימלאים במרכז המורים בטלפון 6922909 בימים א,ג,ה בין השעות 9-13 ולברר את כתובתו. אני חושבת שהוא יהיה מחר אחרי שעה 10 כי יש שם מפגש מנהלים מפקחים גימלאים. אפשר לנסות בברכה, ציפי

זה לאזור עוז. מר ירדני לבטח לא יכיר אותי. אני אותו זוכרת היטב אך אדע מי עומד לפני אחר 40 שנה ? טוב, גם בני ישראל זכו לראות את הארץ המובטחת אחרי 40 שנה..

לצביה שלום את תכירי אותו כי גם אני הכרתי אותו הוא נראה כמעט אותו דבר אומנם שערו הלבין והוא נראה יותר נמוך כי אנחנו יותר גבוהים ממה שהיינו בתור ילדים קטנים. הוא מאד נחמד והוא מספר לי פעם בחודש כל מיני ספורים מהתקופה ההיא ממש זכרונות נעימים. כיף לראות אותו. בי, ציפי

אני מבקשת לעזור לי בחיפוש אחרי חברת ילדות שלי בשם חיה בורשטין למדנו יחד עד כיתה ח' היא עברה דירה מקרית שלום לגבעתיים אולי? תודה מראש

לכל יוצאי רמז אנשי קרית שלום היקרים ! שנה טובה ומתוקה ושיהיה רק טוב ,,,, SHANA TOVA !!! http://www.aop.co.il/email/Shana_Tova/

ליוסי קינן שלום שנה מבורכת גם לך! אני שמחה לדעת שהיא חיה וקיימת אשמח להשיג את מספר הטלפון שלה או את כתובתה אפשר להעזר בך? תודה מראש, צפורה רבי

ליוסי קינן שלום שנה מבורכת גם לך! אני שמחה לדעת שהיא חיה וקיימת אשמח להשיג את מספר הטלפון שלה או את כתובתה אפשר להעזר בך? תודה מראש, צפורה רבי היי צפורה ! לא כל כך הבנתי מה שאלת מי חיה וקיימת ? (ואני שמח שהיא חיה) אשמח לעזור רק ספרי לי על מי את מדברת ביי יוסי קינן

ליוסי שלום אני מתכוונת למורה רינה קרן שלימדה שנים רבןץ בתור מחנכת והייתה אהובה על רוב תלמידיה. בברכת חתימה טובה ציפי

על מה ולמה ?!

התצלום משנת 1967 או 1968.

המורה רינה קרן מתגוררת בחולון ,אני פוגש ושומע ממנה מידי פעם. היא זוכרת את כולם ושמחה לשמוע מכל אחד.

מי זוכר את המורה דליה? ומי היה ב ה3 ב1977

מה קורה עם מחזור 67. אף לא אחד מועיל בטובו לחדור לאתר ולהתרפק על הזכרונות מימים עברו. מה למשל עם המורה עדנה או המורה להתעמלות חנן רייף?

חבל לך על הזמן, מתה לדעת מה קורה ואם נזכור

ומה קורה עם אלי פסח ומאיר קדוש את לא שואלת? יהודית בונן וענת כהן?

את המורה סיגל ציטרון???

אפרת פוליטי מה קורה עם השכנה לשעבר שלי ????

זוכרת וזוכרת, מה איתה ידוע לך משהו עליה. (האמת שראיתי אותה לפני כחצי שנה בערך עורכת קניות בחצי חינם" בחולון היא התבגרה מאוד, ודי השתנתה כמעט עד ללא הכר).

אני יודע שאני מבקש הרבה , אבל אולי מישהו יודע מה עים המורה בתיה שפיגל.אני מקווה שהיא עוד ביננו.

אשמח לדעת אודותיה. הייתה המחנכת שלי בכתה ג' ( 1970 ) וכעולה חדשה זכיתי ממנה להרבה מאוד תמיכה חום והבנה .

חבר'ה קצת הגזמתם אתם לא מצפים ממישהו שיזכור אתכם משנת 1956 אפילו קישקתא עוד לא היה.

מישהו זוכר את ז של שרוני ?

ומה זה צריך להביע????

מי לא זוכר!!! במשחקי הכדור יד בבית הספר היינו מעודדים את הקבוצה של שרוני המחנך. " ז של שרוני"!!!!

היי לכולם האם מישהו זוכר אותי, למדתי איתכם מכיתה א' עד ה' ואח"כ עברתי לחולון. צרו קשר אורנה

השאלה אולי את מי את זוכרת? אני מנסה להזכר ללא הצלחה. באיזו כיתה היית ,עם איזה מורה?

השאלה אולי את מי את זוכרת? אני מנסה להזכר ללא הצלחה. באיזו כיתה היית ,עם איזה מורה?

רבקה, למדתי בכיתה א' ו-ב' עם המורה אהרונה ובכיתה ג' ו-ד' עם המורה יהודית בכיתה ה' אני כבר לא זוכרת אני חושבת שלמדנו ביחד ואם אני לא טועה היתה גם עדנה וגילה ושמשון

שלום, אני מחפש אנשים טובים שמעוניינים בשינוי כיוון. לעשות משהו אחר בדרך אחרת בשיתוף של עוד אנשים טובים שאוהבים אנשים. צרו איתי קשר שוקי זהבי 055-999167 או zahavi1@barak-online.net

שלום רצ"ב תיקון לקובץ המצורף.

זוכרים את אילן ישועה מ -ח 2 ??? אתמאל קיבלתי טלפון מפתיע מאילן מארה"ב לאחר שכתבתי לו ד"ש באתר אילן שלנו עושה חייל שם-הוא משמש כנשיא של חברת אנציקלופדיה בריטניקה (שכולנו גדלנו על ברכיה) ומתגורר בשיקגו. אילן מגיע לארץ בתחילת יולי(אוטוטו...)ובכוונתי להזמין חברים מהמחזור לפגישת רעים(ורעות) אצלי על הגג ברעננה מי שרוצה להצטרף מוזמן ליצור קשר איתי אני עונה(מידי פעם...) ב- 055-655-755 אדיוס !YOH-רם דברת(עבאדי)

היי תמר מה נשמע? זאת שני (אני משערת שכבר הבנת את זה....) ענבל אמרה לי שאמרת לה שאני ירשם אז נרשמתי לא ידעתי שהאתר הזה קיים. בכל מקרה אני אשמח לשמוע ממך ביי (לבנתיים) שני.

שני שלום רב, שמחתי שנרשמת לאתר. כל הכבוד. בקיץ אני מבטיחה לראות אותך. ברגע זה חזרתי ממסיבת מחזור של ביה"ס - מחזור מ"ט. ביי, תמר

מנחם בן המחזור שלנו הוא האמרגן של ריטה ,שלמה ארצי ועוד אמנים ידועי שם!!! בתאריך 15 ליוני מנחם הזמין אותנו למופע של ריטה בהיכל התרבות בכפר סבא ריטה היתה מהממת ושובת לב כרגיל.... ולנו היתה הזדמנות נהדרת להמשיך ולהחליף חוויות מבית ספר רמז ומקרית שלום וגם לערוך הכרות עם בני ובנות הזוג. לאחר המופע ישבנו בבית קפה סמוך עד לאחר חצות והיה אחלה כייף!!! תודה רבה למנחם!!! והכי חבל שגם אתה לא היית... להתראות בקרוב והרבה תודה ! רשם: !YOH -רם דברת(עבאדי) ואיתי----בלהה+אורנה+מאיר+שבתאי

לבוגרי מחזור 1970 שלום!!! העברתי לכם את דף הקשר של כיתתנו בהמשך לפגישתנו אצל מאירה שניטמן(רצאבי) מקווה שנמשיך להתראות בכזה כייף ולא בעוד32 שנה!!! בידידות וד"ש לכולכם !YOH-רם דברת (עבאדי)

לפי הרשימה המצורפת שלום חיים שלום יונית שלום שגיא אם אתם זוכרים אותי אנא החזירו תשובה

היי היי, מה אני במקום השלישי אצלך!?!?! מה שלומך חביבי? תן רזומה! שגיא

שמך מוכר. אין לי את התמונה לפני. בבקשה לבדוק אם אנחנו מאותו המחזור(יפית זרניקצ'י. תודה

יפה זרניצקי שלום אני חושב שאנו מכירים מרח' הסימפוניה רינגלבלום אני סבי פסח

תגידותרחל אדלר או מאיר עוד מלמדים שם?

שלום נטלי, רחל אדלר עובדת בבית-הספר. מאיר לא עובד. כל-טוב, תמר (מורה בבית-הספר)

תמר, שרה שלו עוד שם? היא עוד מלמדת כיתות א'- ב'? ושושי המורה לאנגלית?

שלום לימור, שרה שלו בבית-הספר, אך מלמדת כיתות ה' ו'. שושי ממזמן לא מלמדת בבית-הספר.

מי למד אצל המורה שרה גפמן בכתה א' ואחר כך אצל מאשה קפלינסקי ב-ד ואחר כך אצל רינה קרן? (ה-ו) ובסוף אצל שרוני? האם משהו זוכר משהו? האם מישהו יודע מה שלומם של המורים. דברו, חברה.

אני מבטיח לחזור תתכוננו כי עד עכשיו התשובות והכאילו הדו השיח שאתם מנהלים בינכם רק זה מבטיח לי שאני אחזור וכנראה שבגדול. אני כבר מכין את הציוד החדש של הבשים ומכין את הגדר של הברדס ולהפתעצכם אני לא מכין שום חגורת נפץ כי לא צריך אחרי שכבר קיבלתי מכמה ממכם יהודים טובים ולא כבויי טובות ששלחו לי את ההצהרה למשבט העליון איפה ששמתם השופטים שלכם ששופטים בצדק עולמי. רק באמת שממכם אני לא מפחד בכלל אתם סתם בחדנים ולא מודים את האמת. אני רק אסבר לכם שחבר שלי מכפר אחר שגם לו היה כבשים במדרסה במקום אחר והוא לא הצליח כמו שאני כי שמה באו יהודים כאלה שעכשיו כנראה זה האופנה החדשה אצלכם שהם קוראים להם חוזרים בתשובה ואני לא האמנתי שהם יצליחו להביס את החבר שלי בבית משבט איפה שאני הצלחתי להוצחא את האישור שהייתי גר שמה במדרסה של רמז. וואללה חברה טוב שלא נהייתם כמו אלה שמה שחוזרים בתשובה ותמשיכו ככה וכולנו נחזור כמובן בשלום ואחווה ונצחק אחד עם השני ואני מבטיח לך קרב ידידי ושאר החברים ששתו אצלי חלב מהעזים שלא צריך שום חגורות של פצצות ושום דבר ברמה שאתם מדברים בינכם על כאילו הזכות שלכם מהביצה או מהצפרדע נחזור מהר למקומת שלנו כמו שכבר אני יש לי את האישור כי אני הבאתי לבית המשבט כל מיני הוכחות שההיתי איפה המדרסה לפני הביצה שלך ידיד קרב ולפני השבע הדורות שלך שאתה כל כך מדבר עליהם . תודה רבה לך שלא נהיית כמו אלה עם הכיפה על הראש והחבלים שיוצאים מהחולצות שאני עוד לא מבין איך השובט בעליון הוא לא נתן לחבר שלי לחזור לברדס שלו. להתראות

בכל מקום שהיהודי אומר "לא שלי - מגיע לאויב", מובטח לנו שגם האויב יגיד את זה... זה פשוט! (אגב, מאיפה אתה יודע שאין לי חבלים...?)

2 השורות הראשונות של השיר המדבר בשבחו של הנקיון האישי,שהקראתי בפני כל תלמידי בית הספר ב "מסדר הבוקר" היומי כשכל הכיתות עומדות בטורים , כל התלמידים נקיים ומגוהצים, מאזינים לדברי המנהל: צבי ירדני וסגנו שליטא. כן, נקיון, לזה חנכו אותנו וכעבור 40 שנה אנו מוצאים עצמנו קבורים עד צוואר בליכלוך וטינופת ונותנים תודה על כך שזה לא דם. מי ייתן צבי ירדני אחד במקום 1000 אריק שרון ! מי ישיב את שירי הנקיון במקום שירי המלחמה...

קצלה היקר נחמד מאוד שאתה זוכר את שיר הניקיון! אבל מי היה כאן לפני ה"מדרסה" של רמז ?? את זה משום מה אתם לא זוכרים . יש בן אדם בשם שמסי המספר על הצורה שבה נעלמה לו אדמתו ... אז גם בזמן שלימדו אותך את שיר הניקיון האם היו נקיים גם הם ??? נחמד לבחור נקודת מוצא לפי השקפת עולמך . בידידות

שלום גב. שמעונוב ! הרבה עוולות התחוללו בעולם לפני ואחרי שבאתי לעולם. לזכותם של אנשים מסוגו של מנהל ביה"ס רמז לשעבר, מר צבי ירדני (אני מקווה שעודנו בחיים אך חוששני שלא) שניסו לחנך את הדורות הבאים ליושר, נקיון כפיים, כבוד עצמי וכבוד לזולת. לו כך היו מתחנכים כל בני האדם היו נמנעים כל מעשי העוול בעולם. למרבה הצער האנושות מחנכת את בניה לרדיפת בצע, כוחניות, כיבוש והתלהמות ולי, שחונכתי אחרת ע"י מחנכים מסוגו של מר ירדני, נותרו רק געגועים לתקופה בתולדות מדינת ישראל, שכל מה שביקש העם אז זה לחיות את חייו בשקט, צדק והגינות ונקיון (כפיים).

רוב העם היהודי היושב בציון - ממש כמו פעם! - רוצה לחיות את חייו השקט ובניקיון. מה לעשות, ונקלענו לסכסוך קרקעות עם הערבים, שטוענים לבעלות על קרקעות תל אביב(!), כפי שזה משתקף בבדיחת ה"מדרסה" והכבשים... אז שכנינו החליטו שהסיכסוך יהפוך לסיכסוך דמים. לפנינו 2 אופציות: להיות או לא להיות... אישית, אני די בוחר להיות, אף על פי שיקום מאן דהוא ויטען שזה לא מוסרי, וקיומי משפיל את הערבי הגזול והמסכן...

אינני יכול וגם אתה לא, לפתור את כל בעיות העולם. תרומה אדירה לפתרון לבעיות העולם באופן שכולם יצאו נשכרים ממנו זה חינוך. לדעתי יש לשים דגש על הפרטים הקטנים בחינוך, כמו למשל נקיון, שזה גם חינוך למקומו של הפרט בחברה. חינוך לדברים גבוהים ורחוקים מהסוג שאתה שם עליהם דגש יוליד בסופו של דבר מלחמות שנאה ולכלוך מכל הסוגים. לכן רציתי להעלות על נס את החינוך שקיבלנו אז בביה"ס, אותו ייצג אז מר צ. ירדני: חינוך לכבד את הסביבה ולא לשנוא אותה במעטה של אידיאולוגיות וצדק סובייקטיבי.

גם אני זוכר את מר ירדני כדמות סולידית, אבהית משהו ומשדרת טוהר. כך גם המחנכת שלי חווה קוכמן. למדת אצלה?

הי שגיא ! בסך הכל ברצוני להעלות פה זכרונות וגעגועים לדברים יפים שהיו פעם וכיום אינני מוצא אותם (מפאת גילי ?). אין זה המקום, לדעתי , לפתור משברים בינלאומיים ועוולות הסטוריות. לא , אינני זוכר מורה בשם חווה אך אני זוכר 2 מורות שהיו מחנכות שלי: שרה גיפמן (נפלאה !) ומאשה קפלינסקי (הערות ביומן). גם את מר צ. ירדני המנהל ודרשות הבוקר שלו זכורים לי היטב. אני גם זוכר שהתלווה לכיתה שלנו בטיול לבריכת גורדון. זה ישמע מוזר היום אך היתה זו הפעם הראשונה בחיי שהייתי בבריכת שחיה וזכרון זה חקוק בי עמוק יותר מהצניחה הראשונה בצבא או טיסתי הראשונה לחו"ל. להתראות !

תראה קצלה נחמד מאוד ואף קל להטיף לחינוך הארץ ישראלי דבר נכון כשלעצמו אך יחד עם זאת כאשר רוצים לעשות שלום הוגן כמובן עם שכנינו מסביב זאת זכותנו ואף חובתינו לבקר את מערכת החינוך של שכנינו. השלום לא יבוא במיידי אלא יהיה נחלת הדורות הבאים. ולכן כדאי מאוד שנפסיק לבקר את עצמנו מבוקר עד ערב ונתחיל ביתר שאת לבקר כל אחד בדרכו את הצד השני !!! בידידות

הודעותי בפורום אינם בגדר הטפה כי אםמ געגועים. חינוך, בגיל הילדות, לדעתי, צריך להתמקד בבניית האדם. חינוך לערכי מוסר, התנהגות והתחשבות בכלל. שלום, התישבות, צבא, מלחמות וכד.. הינם נושאים שצריכים להידון במפלגה ובתנועת הנוער ולא בבה"ס. ביה"ס היסודי, תפקידו לחנך את הילד להיות בן אדם שהוא חלק מחברה בריאה. תפקידן של המפלגות ותנועות הנוער זה החינוך לאידיאליזם שמאלני, ימני, דתי, חילוני, לאומני או מולטי תרבותי. כאשר בתי"ס, כפי שהדבר קורה כיום, מכניסים את הפוליטיקה לבין כתליהם, הם משרישים את השנאה, הריב והמדון המאפיינים כל כך את ישראל של 25 השניםמ האחרונות, ללב התלמידים והופכים פלסתר את התפקיד לו נועדו ! אגב, היית חברה באחת מתנועות הנוער הרבות שהיו בקרית שלום ?

הגעתם לפוליטיקה. זה פורום בית ספר יסודי. לא פורום פוליטיקה.. תרגיעו... ואם כבר- תנו הסבר לכל שאר הצעירים שלא יודעים במה מדובר (אבל בלי לכלוכים לכאן או לכאן! חלאס!)

היה בהומור ונשאר בהומור... אל דאגה...

ידידי מר קרפ בשורה התחתונה מי היה לפני מי ? והאם בגלל זה יש אנשים דוגמת שכננו הזכאים לקבל יחס משפיל שכזה ? את כל האדמות "גאלנו " מאחרים . יש המקבלים "גאולה" זו כגנבה . והשאלה היא באמת כמו שאמרתה מי התחיל ? בידידות

מי שזוכר את שמסי שהיה הרועה צאו שגר מאחורי החסן של שמעון השרת ממחזור 1953 אני מאד מבקש שאם הוא יכול לתת עדות שהוא זוכר אותי משמה כי אני רוצה לחזור לאדמה שלי באותו המקום מה שפעם הייתי גר ורועה את הכבשים שלי בכבוד ועכשיו שיש שלום עם היהודים אני צריך שתבואו להגיד בבית המשפט שאתם זוכרים אותי וככה אני יכול לחזור לבית שלי ולברנסה שלי בכבוד ואני לא צריך לעבוד ולגור בכפר איפה אני גר היום וגם אני לא רוצה כסף רק שיתנו לי לחזור לבית שלי שקראו לו הברדס של שמסי ואחר כך באו ובנו את המדרסה הזה של רמז על חשבון הילדים שלי

אולי מישהו זוכר את זה ויכול להעיד ואני אחזור לאדמה שלי... (ווללה שמסי, פיצצת אותי מצחוק!)

ידידי היקר ובן דודי שגיא קרב ולפני הביצה מה היה אתה יודע גם כן? אז אני אסבר לך מה היה כל היהודים אתם הייתם בכל מיני מדינות ועשיתם בוכטות שמה ובכלל לא ענין אותכם לא שמסי ולא המדרסה ואני וסבא שלי וסבא שלו היינו עם הכשים שלנו בברדס של שמסי שזה אגב השם של הסבא של סבא שלי וגם לנכד שלי קוראים שמסי ועד שאני לא יחזור למקום שלי שאתם לקחתם לי אותו למה שהיו לכם צרות בעולם ולא רצו אותכם באף מקום נזכרתם בברדס שלי זה לא בסדר בזמן שהמשבחה שלך עשתה כסף כל השנים בחוץ לארץ גם כן חשבת על הביצה במדרסה? תענה לי באמת דוקא בזמן הזה שעוד מעט עושים שלום ואתם אולי תחזרו לעשות כסף בחוץ לארץ ותעזבו אותנו פה עם הכבשים והברדס והמדרסה והכל יהיה בסדר. ואני מתבלל שיהיה לכם הרבה עסקאות טובות שתשכחו לגמרי מהאדמה הזאת.

אתה רוצה אדמה? כבשים? מחסן? 72 בתולות? - בזנש!... שים על עצמך חגורת נפץ... יללה...

כיצד אתה מסוגל לכתוב דברים כאלה כאילו שזה לא נכון שלפני ה"מדרסה" לא היה פה אף אחד! ברור לכל !! ואם הייתה לומד מעט בשעורי הסטוריה הייתה למד שדבריו של מר שמסי קרובים למציאות ואולי הם אף אמיתיים וזאת יש צורך לבדוק הרי על חורבות שלמה או של מי בנוי ה"מדרסה " והמסעדה והבודקה של השומר... ידוע שחלק גדול מהמקום לא שייך לנו !!! די למשחקים בחצר ... יש לבדוק דברים לעומק לי זה איכפת ומזיז משהו בגוף ובנפש!!! בידידות ואחווה.

שלום לך ידידי ובן דודי קרב היקר כנראה שלא הבנת אותי נכון. גם בשבילי הפלשתינאים הם אויב גדול ושנוי אני לא אוהב אותם בכלל ולא את מה שהם עושים זה דברים חמורים מאד מאד ששום בן אדם לא יכול לעשות את זה לבן אדם אחר וכל שכן לבן דוד שלו כי אחרי הכל אל תשכח שאנחנו בני דודים וזה כתוב בתורה שלכם. ולכן אני מצטער מאד אבל אתה פגעת בי בצורה מחבירה מאד מאד שאני זוכר איך שהיינו נותנים חלב של העזים לילדים החמודים שהיו באים למדרסה של רמז בבוקר ולא היה לנו שום שינאה לילדים האלו רק שגדלתם ובאו אלה הפלשתינים ולא יודע מאיפה הם באו שאף בעם לא היו בה ומי שמע עליהם בכלל ובגלל זה שהם ערבים אתה משווה אותם אלי ואל הברדס שלי תראה אפילו מה כתבה הילדה הזאת לימור בתגובה שלה שמרגישים שיש לה את ההכרת הטובה שהיא מרגישה שצריך לעשות את הצדק ואני עוד לא קיבלתי ממך תשובה אמיתית אתה רק מתחמק מן האמת ומסתתר אחרי אמירות כאלה שחוץ שנותנים לך להרגיש טוב לא עושים כלום ולא מביאים תועלת האם אתה לא חושב שבנסיבות שעוד פעם נגיד ויחזרו לאהוב את היהודים בעולם אתה חושב שגם תגן ככה על האדמה שלי או שפשוט תשכח ממנה ומהתורה שלך ששמה כתוב שאנחנו בני דודים ותלך לעשות כסף שמה זה מה שאני רוצה לדעת אתה יהודי שרוצה את הברדס שלי רק שאין לך ברירה או מה?????????אני מקווה שהבעם יהיה לך יותר אומץ וכנות לתת תשובה שראויה ליהודי שאומרים שיש להם הכי שכל מכולם ולא תבייש את עצמך בתשובות כאלה מטובשות.

אם המדרסה שייכת ל"בני דודים" המפוצצים שלנו, אז את, יקירתי, מסיגת גבול... חיזרי לך לבוכרה, ואני, שנולדתי כאן (דור 7 בארץ) החלטתי להלחם על המדרסה, והכבשים, ובית ברנר שנבנה על חורבות כלום! צ'או שגיא

שם יש הרבה מדרסה... יש זכויות לאזרחים... נשים יפות... בתי קפה... פאבים עם יינות טובים... בקיצור, החיים היפים שייכים לערבים שצריכים לגור במדינה הנאורה - ערב הסעודית! עכשיף מה אתה רררצה?

שתי מדינות לשני עמים זה מה שאתם רוצים ? אם לא נחזיר להם את מה שמגיע להם בטוב נחזיר להם את הכל ברע!!! "המדרסה" יתכן ושייך לשמסי אז בגלל זה אתה שולח אותי מפה? לכל אחד מגיע הזכות לחיות בכבוד!

רק לערבים (ו... יודן אראוס!) יוצא: מדינה וחצי לערבים וחצי מדינה ליהודים!, זאת כמובן, אם המיעוט הערבי יואיל בטובו להשאיר אותנו בחיים אחרי שישתלטו על מחסני הצבא באופן דמוקרטי... בכל מקרה, שאלת המדרסה של שמסי - נופלת מראש!, ערפת ילאים את המדרסה, הכבשים ואפילו את אישתו...

בינתיים הוא פתוח. רוצים לאחד אותו עם רמז. מה דעתכם?

יש גם אושי פלו וקבוב רורן

איזה קליפה בראש שלך יצעיר מזה מחזור 82 אתה לא מתבייש פה מדובר בתקופה אחרת לגמרי תקופה בה היו קציצות דגים במסעדה תקופה בה שמסי גידל כבשים תקופה בה גבעת השלום היה על הז.. תקופה בה מטרו היה מטרו מי אתה לכל הרוחות שתישאל על שוטרים ... לך לעשות פיפי ולישון בידידות שרה אוברקוביץ הידועה בשמה שרה

שלום, מתגורר כיום בארה"ב. נשוי ואב לשלושה. אשמח מאד לחדש הקשר עם כל אחד מכם וכמובן עם אחרים מהמחזור. אילן ישועה

למיטב זכרוני, אני שייך למחזור 62, אבל אני לא מזהה את שימך ואו את שמות 3 המבוקשים שלך... אתה יכול "לשפוך" עוד פרטים? (מי הייתה המורה שלך בכיתה א', למשל...), או שמות נוספים...

היי אשמח לדבר איתך

ברוכים הבאים לפורום של רמז - יסודי, תל אביב-יפו. כאן תוכלו לשוחח, להעלות זכרונות, למסור דרישת-שלום, להחליף חוויות ולשאול על חבר'ה שהכרתם ואינכם יודעים היכן הם היום. אנו מאחלים לכם שימוש פורה ומהנה בפורום!